#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סא.
מדוע 1) לב""ש אין שורין דיו
אלא כדי שישורו מבעו""י 2) תניא אין נותנים חיטים לתוך הריחיים של מים אלא בכדי שיטחנו
מבעו""י? "	"1) לרב יוסף משום שביתת כלים. וכתבו התוס' (ד""ה ולימא) דלרבה משום דגזרינן דילמא ישרה בשבת ויתחייב
חטאת.<br>2) לרבה ב""ה היא ומשום
שמשמעת קול ואוושא מילתא ואיכא זילותא. לרב יוסף ב""ש היא דאית להו שביתת כלים, אבל לב""ה מותר דאין
איסור שביתת כלים וגם אין לחשוש להשמעת הקול."	שבת יח.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב.
לב""ש גיגית ונר וקדרה ושפוד מפקר להו אפקורי. האם בעינן
בפני ג' ומדוע? "	"כתבו התוס' (ד""ה דמפקרא) דלא בעינן ג' דמסתמא מפקיר להו <sup>מ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מ.  והוסיף הרשב""א דהכא
לאפרושי ב""ד נגעו בה, דלב ב""ד מתנה עליהם מאיסורא מסתמא מפקיר להו בגמר להפריש העם מאיסור. דעת. והרשב""א פירש שמשום הפקר</span>"	שבת תוס' יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סג.
ת""ר לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין ותניח לתוך
התנור<br>ע""ש עם חשכה 1)
מה הטעם למסקנא 2) מדוע נקטו מינים אלו
3) ומאי שנא מקדרה חייתא דמותר? "	"1) שמא יחתה בגחלים.<br>2) רש""י כתב שבלא חיתוי
אין כל הלילה והיום די להם ולכן חששו לחתוי <sup>מא</sup>.<br>3) רש""י כתב דחייתא לאו
אדעתא למיכלה לאורתא אנחה התם, ומשום למחר לא אתי לחתויי שהרי יש לה שהות גדול ולא דמי לעססיות ותורמוסין שאין
כל הלילה והיום די להם בלא חתוי <sup>מב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  כתב הרשב""א
שלרמב""ם נקטו מינים אלו כיון שמתבשלים מהר ויש חשש שיחתה בהם כדי שיאכלם בסעודת הלילה.
<br>מב.  כתב הרשב""א
שלרמב""ם כיון שדעתו לאכלם לאלתר יש חשש שיחתה משא""כ בקדירא חייתא יאכלה רק למחר ור' האי גאון חילק
דעססיות ותורמוסין צוננים ואילו קדירא חייתא חמה אלא שלא התחילה להתבשל.</span>"	שבת יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד.
בשיל ולא בשיל אסור להניח בתנור ע""ש עם חשיכה. מה פירוש
בשיל ולא בשיל? "	"התוס' (ד""ה בשיל) כתבו דלא הוי כמאכל בן דרוסאי. ובשיטת רש""י
עיין בהערה <sup>מג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מג.  והרשב""א הביא את
דברי הרי""ף הרמב""ם והרמב""ן דבשיל ולא בשיל היינו משהתחיל לבשל ועד שנתבשל כל צרכו, ואפילו
נתבשל כל צרכו אם הוא מצטמק ויפה לו אסור. מלשון רש""י כאן משמע כרי""ף אמנם בחי' רעק""א
לקמן לח,ב  (ד""ה קשה )  הקשה
דרש""י לז,ב  (ד""ה ורב ששת )  פסק להדיא
כתוס'.</span>"	שבת תוס' יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סה. בשרא דגדיא או דברחא, דשריק התנור או לא שריק, האם מותר להניח בתנור ע""ש עם
חשיכה, וכיצד מתיישב עם המשנה שאין צולין בשר אלא כדי שיצולו מבעו""י? "	"לל""ק בשרא דגדיא ושריק
מותר, דברחא ולא שריק אסור, דגדיא ולא שריק דברחא ושריק לרב אשי מותר ולרב ירמיה מדיפתי אסור. ולרב אשי שהתיר -
המשנה בברחא ולא שריק.<br>לל""ב דגדיא בין שריק בין לא שריק מותר וכן ברחא ושריק מותר. ברחא ולא שריק לרב
אשי מותר ולרב ירמיה מדיפתי אסור. ולרב אשי שהתיר - המשנה בבשרא אגומרי."	שבת יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סו.
באיזה אופן מותר לתת מתנה לנכרי בערב שבת? "	"לב""ש רק אם יש שהות
כדי שיגיע הנכרי לביתו מבעוד יום משום דמיחלף בשלוחו. לב""ה לדעת הת""ק כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה
ולדעת ר""ע כדי שיצא מפתח ביתו של הישראל."	שבת יח:		
